“תקשיבי אני לא מבין…
הדירה מרווחת, 4 חדרים, מיקום טוב, מחיר אטרקטיבי ועדיין במשך חצי שנה – הדירה עומדת ריקה ואף אחד לא רוצה לעבור לגור בה. את יכולה לעזור לי עם זה?”
כך פנה אליי רימון חייט. הוא הסביר לי שיש לו דירה להשקעה בעפולה, שלפני כחצי שנה הדיירים עזבו ומאז אף אחד לא רוצה להשכיר אותה וזה למרות שהדירה עצמה מאוד מרווחת, יש בה הכל ואפילו המיקום והמחיר מצויינים. אז נסעתי לראות בעצמי במה מדובר ומה ניתן לעשות בשביל שאנשים ייכנסו לדירה ולא ירצו לצאת ממנה…
הצפנתי לעפולה וגיליתי שבאמת הדירה מרווחת, יש לה הרבה יתרונות, אבל בנוסף היא קצת ישנה ובגלל שהיא עמדה ערומה בעיקר ראו את החסרונות שלה… האתגר שלי היה להצליח להפוך דירה ישנה למקום נעים ומזמין שכיף להיות בו, וזה מבלי להשקיע הרבה כסף או לשפץ את הדירה. בעצם רציתי לעזור למי שנכנס, לראות את הפוטנציאל שיש בה.
כמו שאמרתי, הדירה עצמה קצת ישנה, ולא משופצת. אז אחרי שסיימתי לפנטז על איך הייתי משפצת אותה הגיע הרגע לקבל את המצב כמו שהוא. הטריק הוא להתמקד במה שאפשר לעשות ולא במה שאי אפשר לעשות. החלטתי להפוך את העובדה שהיא ישנה מחסרון ליתרון, כלומר לעצב אותה בסגנון וינטאג׳ אופנתי ובמקום להתבאס על השירותים עם הנקודות הירוקות והמטבח הירוק, הפכתי את הירוק למוטיב המרכזי של הבית.
הסלון הוא החדר הראשון שרואים כשנכנסים לדירה ולכן היה חשוב להשקיע בו במיוחד. קניתי ספת KLIPPAN מאיקאה וכרסאות NOLMYRA שולחן סלון VITTSJO ושידת טלויזיה LACK כדי שיהיה לדיירים החדשים קל לדמיין את עצמם יושבים בסלון ונהנים. בעיני שטיח ווילונות הופכים כל חדר לנעים ומזמין יותר אז הוספתי שטיח OSTED (לשטיח דומה) ווילונות VIVAN ושמיכת טלויזיה (שהיו בזמנו בסייל והיום כבר אין את הצבע הזה) כריות TRADPALM ותמונות BILD.
למרפסת מצאתי נדנדה גדולה ומזמינה שמיד הופכת את כל הסלון ליותר כיף וחוויתי.
לפינת אוכל קניתי שולחן HILVER וכסאות NORDMYRA ברוח התקופה. אם הייתי משתמשת ברהיטים מתכתיים ומודרניים זה היה יוצר קונטרסט מאוד גדול אל מול הדירה הישנה ומדגיש את זה שהיא ישנה ולא משופצת במקום זה החלטתי ללכת עם הדירה וקניתי שולחן אוכל וכסאות עם מוטיב של עץ ופס לבן ממש כמו זה שיש במטבח. זה יצר תחושת המשכיות וחיבור בין המטבח לפינת האוכל.
במטבח החלפתי את ידיות העץ הישנות שהיו מאוד גסות כהות ומתפרקות, לידיות לבנות HISHULT שנטמעו בלבן של ארוניות המטבח. הוספתי שטיחון TAULOV, מגבת, דיספנסר לסבון כלים, כוסות, ספלים, קנקן, ובקבוקים לשמן חומץ. פרטים קטנים שעושים שינוי גדול מאוד ויוצרים אווירה של בית גם אם בפועל הבית עדיין לא בית מאויש.
באמבטיה שמתי שטיחון VOXSJON, דיספנסר לסבון TACKAN, מגבות ואפילו סל כביסה (שוב הדברים שמזכירים לנו בית) וכמובן החלפתי את הוילון הקרוע שהיה שם.
בכל הבית הוספתי אהילי נייר. REGOLIT לחדרים ו- SOLLEFTEA למסדרונות. אלה אהילים שאפשר להלביש על מנורה קיימת ככה שלא נזקקנו לשירותיו של חשמלאי. אין מה להגיד, מנורה בלי אהיל ומנורה עם אהיל, אפילו אם הוא עשוי מנייר ועולה 15 שקל, זה עולם אחר. אגב, את הוילונות בסלון ובחדרים תליתי בלי לקדוח בעזרת מתלי 3M (בינוניים לחדרים וגדולים לסלון). מניסיון תליית וילונות בצורה כזו מחזיקה מצוין ומתאימה מאוד לדירות שכורות כי היא לא גורמת נזק לקיר ולסיום כמובן הוספתי תמונות, נרות, מנורות שולחן ועציצים.
3 ימים אחרי סיום הפרוייקט התקשרתי לרימון בשביל לשאול אותו אם באו לראות את הדירה ואם הוא קיבל תגובות. רימון הודיע לי שהזוג הראשון שנכנס לראות את הדירה סגר איתו את החוזה. מבחינתי הפרוייקט הוגדר כהצלחה 🙂
אז מה חשוב לי שתיקחי מהכתבה הזו?
בכל בית יש דברים שאנחנו לא אוהבות וברוב המקרים הם לוקחים מאיתנו את כל תשומת הלב וגורמים לנו להתייאש מהבית. אבל אם רק נקבל את המצב כמו שהוא יש לנו את היכולת להפוך את החסרונות ליתרונות, לעבוד יחד עם הבית ולא נגדו ולייצר מקום שאנחנו באמת אוהבות.
וזה מה שרימון סיפר על התהליך:
נ.ב.
רימון בעצמו הוא כלכלן ויועץ משכנתאות, בעלים של החברה “משכנתה יעילה”, ויש לו גם ספר מצויין באותו השם (לחצו כאן בשביל פרקים נבחרים מהספר במתנה), אם אתם עדיין לא מכירים אותו – אני ממליצה לכם בחום!
תמונות נוספות מהפרוייקט:
שיטה ממש מעניינת לגרום לאנשים לרצות להשכיר דירה, ברור שכשהבית נראה יפה זה מזמין וקל יותר לדמיין איך אנחנו נגור בבית הזה, רק מעניין אותי מה הוא עשה עם כל החפצים אחר כך? השכיר בית מרוהט? ויותר מזה האם כל ההשקעה ברכישה של הפריטים לא היה עדיף כבר לשפץ קצת את הבית שיראה יותר טוב?